אני ממש רוצה שתעזרי לי לטשטש את הבטן" היא אמרה לי.. והחלה בסיפור עגום על מערכת יחסים מורכבת של סלידה מהאיבר החיוני הזה.
עצרנו רגע בינות לערמות הבגדים, כיסויי הראש והחגורות.
עניתי לה שבסטיילינג הרגשי אנחנו לא מתמקדות לא בהסתרה ולא בטשטוש. אנחנו הולכות לעבוד עם מה שקיים ולתפוס מקום בעולם- הביגוד סך הכל צריך לדייק את מי שאנחנו, שיתערבב הפנים (הפנימיות שלי) עם הבחוץ (החיצוניות שלנו)
לפני שהמשכנו, עצמנו עיניים, נגענו בבטן המופלאה שלנו משכן האינטואיציה והרגשות, בטן שעוזרת לנו לעכל אוכל רוחני ואוכל גשמי ואותה הבטן שהסכימה לשאת בתוכה את הילדים המופלאים שלנו והודינו לה.
ניגשנו עכשיו להלבשת הגוף ממקום של אהבה. הגוף שלנו, מרכבה מופלאה לנפש.
ואת? ממה את סולדת בגוף שלך? בואי תעשי שלום..
תעצמי עיניים, תתחברי למהות הפנימית של האיבר ותשלחי לו אהבה, קבלה והכרת הטוב.
